הליך פשיטת הרגל והשינויים שחלו בו בשנים האחרונות – עו"ד איתמר טורס

הליך פשיטת הרגל השתנה מאד בשנים האחרונות בעקבות הרפורמה שהונהגה בתחום זה החל בשנת 2013. ההליך אפיין בעבר את בעלי העסקים שנקלעו לבעיות כלכליות שונות וגרם להם לבצע הליך של פשיטת רגל כיוון שלא יכלו לעמוד בתשלומי מלוא חובותיהם. בשנים האחרונות גם אנשים פרטיים פונים להליכי פשיטת רגל כדי להסדיר את חובותיהם. בשנת 2013 הוחלה רפורמה בהליכי פשיטת רגל כך שציבור החייבים שנקלע להליכים כאלה ידע מעתה והלאה את האופק לסיום עניינו ולקבלת הפטר.

גם נושים יכולים להגיש בקשה של פשיטת רגל נגד חייב בכך שלא שילם את התשלומים המגיעים להם.

לאחר הרפורמה, תהליך קבלת ההפטר תחום ללוח זמנים ידוע ונקבע אימתי חייב יכול ליהנות ממחיקת חלק מחובותיו, קרי, קבלת הפטר חלוט. מי שצבר חובות לרשויות המדינה כמו מס הכנסה ומע"מ יכול לקבל הפטר על החובות הללו, אך מי שצבר חובות עקב קנסות בתחום התעבורה, חוב ממזונות, או קנסות שנקבעו בגין מעשי מרמה שונים, לא יוכל לקבל הפטר על סעיפים ספציפיים אלו.

בתחילת התהליך, מגיש החייב לכונס הנכסים הרשמי במחוז שבו הוא גר בקשה לביצוע הליך פשיטת רגל זה. לאחר שהכונס מעיין בנתונים, הוא מעביר את תשובתו החיובית או השלילית.

תשובה חיובית מהכונס תוביל בהכרח לקבלת צו כינוס של בית המשפט המחוזי, שמשמעו עיכוב ההליכים התלויים ועומדים נגד החייב, הן בלשכות ההוצל"פ והן ברשויות המדינה. כל העיקולים מבוטלים והחייב יכול לפעול כרגיל בחשבון העו"ש שלו בבנק. העיכוב תקף גם על מגבלות שונות שהפריעו לחייב בחיי היום יום כמו איסור יציאה מהארץ ואי חידושו של רישיון הנהיגה דבר שהכביד מאד על שגרת חייו של החייב.

אישה שהחייב צבר כלפיה חוב של מזונות אישה או קטינים, אמורה להגיש בקשה לבית המשפט לקצוב את מזונותיה ו/או מזונות הקטינים ובית המשפט אמור להחליט בעניינה ולקצוב לחייב לשלם את המזונות השוטפים.

על פי הרפורמה החדשה, מרגע הגשת הבקשה ותוך פרק זמן מקסימלי של 18 חודשים, יוכל החייב לדעת מה עליו לעשות כדי לקבל הפטר ואיזה סכום הוא נדרש להוסיף כדי לקבלו. במהלך תקופה זו יהיה עליו להעביר דיווחים מפורטים לכונס הנכסים ולמנהל המיוחד שממונה מטעם בית המשפט כדי לפקח ולנהל את הליך פשיטת הרגל של החייב על היקף הכנסותיו והוצאותיו החודשיות הכוללים גם את תשלומי החובות כפי שקבע הכונס. במהלך 18 החודשים הללו המנהל המיוחד בודק את תביעות החוב שמגישים הנושים אליו ומגבש תכנית פירעון שאם החייב יעמוד בה יזכה להפטר חלוט מחובותיו.

כונס הנכסים בוחן את נכסיו של החייב ומחליט אם אפשר לממשם כדי שהתמורה תשמש לתשלומים לחייבים השונים. קיימת נטייה לא לכלול את דירת המגורים בבקשה למימוש נכסי החייב כדי שלא ייווצר מצב שהוא יישאר ללא קורת גג. לעתים החיפוש אחר דירה חלופית זולה יותר וכל התהליך הכרוך בכך לא יוצר בסופו של דבר, הבדלים כספיים משמעותיים ולכן ההליך מיותר אלא אם ערכה של הדירה הוא גבוה במיוחד.

נושא אקוטי הוא ההנחיה של בית המשפט כי חל על החייב איסור לצבור חובות נוספים שיכבידו על קופת פשיטת הרגל שמלאה גם כך בחובות לנושים רבים ולהוצאה לפועל. חייב שימשיך בצבירת חובותיו מסתכן באפשרות שהשופט יבטל לאלתר את כל הליך פשיטת הרגל.

תכנית הפירעון כוללת פירוט של אופן תשלום החוב על ידי החייב, עם התחלתה, מה יהיה גובהם של התשלומים החודשיים ובמשך כמה חודשים זה יבוצע וכל זאת כדי לקבל הפטר. ברוב המקרים נקבע כי התשלומים מבוצעים תוך 5-3 שנים. חייב המסוגל לשלם את מלוא סכום החוב תוך פרק זמן קצר יותר, יכול לבצע זאת ואז יקבל את צו ההפטר באופן מידי ויבוטלו כל ההגבלות והאיסורים שהוטלו עליו מלבד חוב למזונות, לקנסות כמו קנסות על עבירות תעבורה ודוחות על שותפות במעשי מרמה.

הליך פשיטת הרגל הוא נושא כאוב הן מבחינה כספית והן מבחינה נפשית. כל החייבים מעוניינים להגיע למעמד קבלת צו ההפטר כדי לדעת שיש להם סכומים מסוימים לשלם ולאחר מכן הם יכולים לפתוח דף חדש בחייהם הפרטיים והעסקיים ללא המעמסה הכבדה של החובות שהצטברו בתקופת השפל בחייהם.

עו"ד איתמר טורס