תשלום דמי מזונות באופן שוויוני בין ההורים – האמנם?!

פסקי דין למזונות קטינים, כמו גם הסכמי הגירושין שנערכו בין צדדים שניהלו מו"מ, נסמכו עד לא מכבר על הדין העברי (הדין האישי החל על הצדדים על פי דתם) שעל פיו על הגבר מוטלת חובה אבסולוטית לשאת במזונות ילדיו (במיוחד בגילאים צעירים) – כאשר הדין העברי נשען על היסטוריה נושנה בה על פי הרוב הגברים היו עובדים ומפרנסים את המשפחה והאשה, מנהלת את משק הבית (מצב ארכאי שכבר מזמן לא מתאים למציאות חיינו).

קביעה תקדימית של בית המשפט העליון

בחודש 7/2017 פסק בית המשפט העליון והכריע באמצעות קביעה תקדימית לפיה כאשר בני זוג מנהלים משמורת משותפת וזמני שהות שווים או דומים ביחס לילדים, וכאשר זמני השהות של הילדים בכל אחד מהבתים הוא זהה או דומה או קרוב לכך, הרי שאמור להיות גם שוויון בחלוקת הנטל הכספי ביניהם באשר למזונות, באופן שאם ההכנסות של ההורים זהות – אין היגיון "להעביר" דמי מזונות בנוסף להשתתפות בהוצאות (למשל לידי האמא) ויש היגיון ששני הצדדים פשוט יחלקו בכלל הוצאות הילדים (בלי להעביר לאחד מההורים, בנוסף – דמי מזונות).

בחיים המודרניים, חלק נכבד מהנשים מנהלות קריירות מצליחות לא פחות מגברים (ויש לברך על כך!) ולכן הן גם משתכרות שכר נאה. לעתים שכרה של האישה גבוה מזה של הגרוש שלה או זהה למשכורתו ולכן אין זה מן הצדק או ההיגיון שאחד מן הצדדים יעביר דמי מזונות להורה האחר או יישא בהוצאות רבות, שכן המשמורת המשותפת וחלוקת הנטל ביחס לילדים – רלוונטית גם בהסדרי השהות – אבל גם בעניין דמי המזונות.

היו מצבים רבים וניתן לומר "בלתי נסבלים" בעבר שגברים שמרוויחים משכורות ממוצעות, שילמו כמעט את כל כספם בעבור דמי המזונות החודשיים ולא נותר להם כסף פנוי לחייהם העצמאיים ולכן חזרו לגור עם הוריהם, כאשר הם אף התקשו לשאת בהוצאות הילדים כשהם אצלם. מטרת הפסיקה התקדימית הייתה ליצור מציאות הוגנת יותר התואמת את ימינו, שאופן שיאפשר לילדים לחיות בשני הבתים ברווחה – ולא לייצר לילדים "בית עשיר" (למשל, אצל אמא וכאשר אבא מעביר מזונות) ו"בית עני" (אצל אבא, שנאלץ גם להיות עם הילדים מחצית מהזמנים, גם לשאת בצרכיהם, גם להשתתף בהוצאותיהם וגם להעביר לאם דמי מזונות?!?!?!?!?. )

כך, אנו רואים כי גם פסקי הדין החדשים למזונות מתיישרים (או לפחות מתחילים) על פי פסיקת המזונות ועל פי הרעיון הטמון בהכרעת בית המשפט העליון הבאה להדגיש את הצדק והשוויון.

קביעת דמי המזונות

כדי לבדוק סוגיה זו לעומקה ומכל ההיבטים, על השופט לעבוד ולשפוט את מצב הדברים על פי הנתונים ולהכניסם למעין "נוסחא". בהתאם למסמכים והנתונים שיוצגו בפניו, יצטרך השופט לבחון את:

  • הוצאות הילדים וצרכיהם במובן הרחב (לרבות עלות מזון, הנעלה, ביגוד, חוגים, הוצאות רפואיות וכו – הכל ברמה ה"חודשית")
  • הכנסותיהם של כל אחד מהצדדים (מההורים), לרבות רכושם וכן כספים שעומדים לטובתם בחסכונות וכיוצ"ב.
  • מהם הסדרי המשמורת והשהות של הילדים עם כל אחד מההורים. למשל אם ההורים חולקים משמורת משותפת ואחריות הורית שוויונית – הדבר יבוא לידי ביטוי בהפחתה של דמי המזונות – לטובת האב (למשל).
  • נתונים או מידע רלוונטי נוסף.

בהתאם לנתונים והנקודות שהצגנו – בית המשפט יצטרך לייתן הכרעה ופסיקה משפטית וייקבע את גובה דמי המזונות.

משמורת משותפת

משמורת משותפת היא מושג ש"מקבל" בשנים האחרונות במיוחד – כל כך הרבה "פרשנויות", ולצערי, לא אחת מעוותת הפרשנות או ההבנה לגביו. צריך להבין כי הרעיון הכללי של משמורת משותפת הוא בראש ובראשונה – אחריות הורית משותפת בכל הקשור לגידול הילדים – כך שמבחינת הילדים יש שני בתים בהם הם גדלים ומקבלים את כל מה שצריך. בשנים האחרונות יותר ויותר אנו עדים למצבים רבים בהם שני ההורים מבקשים להיות "משמורנים" ולגדל את ילדיהם באופן שוויוני ולהיות מעורבים לחלוטין בגידול הילדים ובחייהם. ברוב המקרים יכולים להיקבע זמני שהות שווים כך שהילדים גרים מחצית מימי השבוע עם האימא ומחצית מימי השבוע עם האבא (או בחלוקה מוסכמת של ימים במהלך השבוע). בסופי שבוע ובחגים הם פעם כאן ופעם כאן כך שזמני השהייה הם פחות או יותר שוויוניים. כל הורה אחראי על כל הנעשה עם הילדים בימים שלו, לינה, מזון, הליכה למסגרות החינוך, הסעות לחוגים, טיפולים רפואיים וכו'.

בני זוג שהחליטו להתגרש או להיפרד אך הם מסוגלים לשמור על תקשורת מכובדת ומכבדת ביניהם בכל הקשור לילדיהם, הם מקפידים לגור בקרבת מקום, יכולים להתאים לאופציה זו המאפשרת לכל אחד מההורים לתרום את חלקו בחינוך ילדיהם לערכים, לעצמאות תוך מתן עזרה ברבדים הרבים של הלימודים בתחומים השונים.

יחד עם זאת, חשוב מאוד לזכור ולא להתבלבל! גם אם המשמורת נקבעה אצל אחד מההורים – אין המשמעות כי אותו הורה או אחד מההורים יכול להחליט החלטות חד צדדיות ביחס לילדים. החלטות הנוגעות למקום מגורים של הקטינים, סוגיית החינוך (למשל דתי/חילוני) וכן כל החלטה עקרונית ביחס לקטינים קשורה בכלל ל"אפוטרופסות" (בלי קשר ממשי או ישיר למשמורת שנקבעה או הוסכמה) וזוהי זכות של שני ההורים להחליט. בהעדר הסכמה יחליט בית המשפט.

תביעה רטרואקטיבית

בעקבות הפסיקה התקדימית, שמהווה מעין רעידת אדמה בעולם המשפטי (למרות שההיגיון כל כך מתבקש ונראה כי היה מקום לפסוק כך כבר לפני שנים רבות) עולה השאלה מה קורה עם פסקי דין קודמים שניתנו לפני הפסיקה של העליון ?!?! האם אפשר לשנותם?!?! האם אפשר לתבוע את שינויים?? האם אפשר להחזיר כספים שנקבע כי יועברו?!?!?! – נראה כי על פניו ועל פי הפסיקות המוכרות, על מנת "לפתוח מחדש" הסכמים או פסיקות בעקבות פסיקת העליון – נצטרך נסיבות נוספות ושינוי נוסף בנסיבות על מנת לבקש מבית המשפט שיעיין או יפחית את המזונות שנקבעו או הוסכמו.  באשר להחזר כספים – אז הכיוון הוא שאין החזר על כספי מזונות ששולמו או "נאכלו" – וזה מתוך ההיגיון שהכספים הללו כבר שולמו או נאכלו….

יחד עם זאת, גברים המרגישים כי הסכם הגירושין שעליו חתמו מקפח אותם או שקיבלו פסק דין שאינו תואם את הנסיבות או את פסיקת העליון, אזי במקרים כאלו כדאי  מאוד להיעזר בייעוץ מקצועי וספציפי מול עו"ד שמתמחה בכך. ליווי עורך דין לענייני משפחה

לאור הפסיקה שיצרה שינוי מהותי בתחום חיוב המזונות בין הורים לעת פרידה, מתעוררות תהיות ושאלות רבות, אשר לא כולן קיבלו את מלוא התשובות – כך שגברים מעוניינים לפתוח את התיק או לשוב ולפנות אל בית המשפט על מנת לשנות את פסקי הדין או ההסכמים – וייתכן כי במקרים רבים הדבר מוצדק ופסיקת בית המשפט העליון יכולה להוות בסיס טוב ואיתן לכך, בנוסף לטענות הנוגעות לשינוי נסיבות וכו.

כדי לבדוק כל שאלה ואת הייתכנות המשפטית של כל מקרה ספציפי, חשוב להתייעץ עם עורך דין מומחה העוסק בתחום דיני המשפחה שיש לו את הידע והניסיון המקצועי הרב. הוא זה שיכול לתת ייעוץ נכון ולעזור לכל לקוח לגבש החלטה אם כדאי להגיש תביעה או לא ומהן ההשלכות של כל אחד מהצעדים הללו על היחסים בין בני הזוג, הקשר עם הילדים ומהמורות נוספות העלולות להופיע בעקבות התביעה, כאשר לצערי, יש מצבים שהגשת התביעה היא צעד בלתי נמנע, שכן אחד מההורים מצוי בפני קריסה והדברים עלולים להשפיע ולרעה גם ובעיקר על הילדים.

עו״ד רועי חלפון